~ גישור בדרך השפע ~

~ גישור בדרך השפע ~

בתקופה של משבר משפחתי ותהליך פרידה עולים פחדים רבים וחווית חוסר הוודאות גדולה.

 אם הגעתם לכאן, אתם ודאי כבר יודעים ומרגישים עד כמה תקופה זו מאתגרת מכל הבחינות. תקופה בה הכול גועש, בוער ונפיץ.

 בתקופה זו, אתם זקוקים לרשת ביטחון, מעטפת של הגנה ותמיכה אשר תכיל את שניכם, במצב של תקשורת פתוחה ודו שיח רציף.
בעיקר ברגעי השיא של המשבר, בהם החשדנות וחוסר האמון גואים ומאיימים להטביע אתכם בים של סכסוך משפטי קורע לב והרסני כלכלית.

 ברגע אקוטי זה, אנחנו רוצים לומר לכם

 רגע

 פוסססססס

 בואו, נשב יחד ונתכנן מציאות טובה יותר לכם ולילדיכם.

 רק אתם באמת יודעים מה טוב לכם, ומה הצרכים האמיתיים של כל אחד מכם.

נעזור לכם ליצור מציאות חדשה של שפע, מתוך הבנה עמוקה שמצב של פרידה לעולם אינו משחק סכום אפס ותמיד ניתן ליצור שפע חדש וגדול יותר לכל אחד מכם, על ידי התרת הסבך הרגשי ותכנון נכון ומושכל של המציאות החדשה שלכם, כשתי יחידות כלכליות נפרדות שהן לעולם משפחה אחת.

 אז גם אם כבר הגשתם תביעות,

 גם אם אתם בשיא מרוץ הסמכויות,

 עדיין,

בואו.

צרו קשר

050-4399329

~ פוסטים מהבלוג שלנו ~

מספיק שהלב יודע

“משפחה היא כמו שרשרת, היא כמו תיבת תהודה, היא בשר חי של רגשות ותחושות וכוונות. היא רשת מופלאה של קשרים, של אחריות הדדית ושל תמיכה”

החלטתם להתגרש. מה עכשיו?

אם כבר בשלב ההתחלתי של המשבר תעשו נסיון משותף להגיע ביחד לפתרונות שיהיו מקובלים על שניכם ויסוכמו ביחד, תחסך מכם מלחמה מיותרת.

סיפור על תפוז

חשוב שהמגשר יגלה מהם האינטרסים האמתיים, הסמויים. אלה שמסתתרים מאחורי העמדות הגלויות שאיתם מגיעים המגושרים לשולחן הגישור

הסכם שנחתם

הם הגיעו בשעה שקבענו, במכוניות נפרדות. הביאו את הקטנה איתם. התבוננתי ביצור הקטן והמתוק הזה ופתאום נהיה לי עצוב. פרידות שילדים מעורבים בהן הן תמיד דבר עצוב

פוסט של תקווה וזימון מציאות

תכבדו אותה את האישה שמגדלת את הילדים שלכם, גם אם היא כבר לא האישה שלכם. תעזרו לה מדי פעם אם אפשר. תשאלו אותה איך היא מסתדרת ואם היא זקוקה למשהו.. תכבדי אותו, את האיש הזה שאיתו עמדת נרגשת מתחת לחופה ולצידו התעוררת שנים רבות ואיתו שמחת, כאבת וגדלת.

סוף

“אני רוצה להתגרש” היא אמרה מבלי להסתכל עליו

“אני יודע. את לא שלי, את לא איתי כבר הרבה זמן”

כוחה של תפילה

התפללתי ובכיתי, בכיתי את כל האכזבה, את כל הכאב, את כל הפחד המשתק. בכיתי עליינו, עלי, על הילדים ועל המשפחה שהיינו ולא נהיה עוד..

Pin It on Pinterest